התאחדות התעשיינים קראה היום (שני) בוועדת הכספים של הכנסת, לשנות את הסכם כספי הסיוע האמריקאי הביטחוני, כך שיותר כספי סיוע יושקעו חזרה בתעשייה הישראלית המקומית. זאת לאחר שכספי הסיוע האמריקאי המושקעים חזרה בתעשייה הישראלית צפויים להתקצץ משנת 2019 מ- 4 מיליארד שקל מדי שנה, ל- 0 (!) השקעה עד 2028 (הכספים יקוצצו בהדרגה תוך עשור עד שלא יהיה ניתן כלל להשקיע את הכספים בתעשייה הישראלית, אלא רק בתעשייה האמריקאית).

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי, גינל, אמר הבוקר לחברי הוועדה כי "הנשיא טראמפ כבר הוכיח שהוא יודע לבטל הסכמים שפוגעים בביטחון האמריקאי והישראלי, וההסכם הקיים עושה בדיוק זאת- הוא מסכן את עצם קיומם של עשרות מפעלים ביטחוניים בישראל, אלפי מקומות עבודה ופעילות מחקר ופיתוח ענפה אשר חיונית לשמירת מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית בינלאומית מובילה. ההסכם פוגע ביכולת הפיתוח והייצור הביטחוני ועלול לחסל ידע ויכולות ביטחוניות מוכחות, דבר אשר מנוגד לאינטרס הביטחוני האמריקאי והישראלי גם יחד. על כן התאחדות התעשיינים קוראת לממשל האמריקאי לבחון אפשרות להתאמות בהסכם, כך שהיכולות הביטחוניות של ישראל לא ייפגעו".

במשרד הביטחון ובהתאחדות התעשיינים חוששים מפני פגיעה קשה בתעשיות הביטחוניות המקומיות הנהנות מכ-860 מיליון דולר מדי שנה מכוח הסכם הסיוע הנוכחי. החל משנת 2025 לא תוכל יותר ישראל להמיר דולרים לשקלים (תהליך הדרגתי שיסתיים בתוך 3 שנים לאחר מכן). כמו כן משרד הביטחון רוכש ב- 350 מיליון דולר מדי שנה למטרת רכישת דלקים ותזקיקים. החל משנת 2019 ישראל לא תוכל יותר לרכוש דלקים במסגרת הסיוע הדולרי אלא רק באופן עצמאי ובשקלים – כך שהתקציב שיוקצה לנושא צפוי להיגרע מתקציב הרכש על חשבון התעשיות.

בין הפרויקטים הביטחוניים המובילים המשותפים לארה"ב וישראל שצפויים להיפגע באופן דרמטי בישראל ולעבור לארה"ב בשל הקיצוץ בתקציב: "כיפת ברזל","חץ", "קלע דוד" (שרביט קסמים), "נגמ"ש נמר" ו- "איתן".

קיצוץ מסיבי זה בכספי הסיוע גם יוביל לפגיעה כלל מערכתית בתעשייה הביטחונית הישראלית, שכיום משמשת כמאיץ לצמיחת המשק: מערכת הביטחון בישראל מספקת עבודה לכ- 600 מפעלי התעשייה, המעסיקים יותר מ-60 אלף מועסקים באופן ישיר ועקיף. חלק ממפעלים אלו מהווים מפעלי "עוגן" ביישובי הפריפריה.

התעשייה הביטחונית מעסיקה כ-16% מכלל העובדים בתעשייה בארץ (באופן ישיר ועקיף).

ייצור התעשייה הביטחונית נאמד בכ-12.3 מיליארד דולר בשנת 2017, ומזה ייצוא בהיקף של כ-9.2 מיליארד דולר, הודות להזמנות מערכת הביטחון נוצרה לתעשייה הביטחונית הישראלית מסה קריטית המאפשרת לה להתחרות בחו"ל.

במחקר שערך ד"ר יעקב שיינין בינואר 2004 עבור התאחדות התעשיינים והוצגה בפני ראש הממשלה, שרי האוצר, הכלכלה והתעשייה והביטחון, נמצא כי בחיפוש אחר מאיצי צמיחה למשק הישראלי, התעשייה הביטחונית היא אחד המאיצים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר.

חדשנות טכנולוגית: התעשייה הביטחונית הישראלית מאפשרת פיתוח פתרונות ומערכות מהמובילות בעולם מניסיון מבצעי וחיבור לשטח זמינות במקרי חירום: במבצע "צוק איתן" נוכח כלל הציבור בישראל ליתרונות התעשייה הביטחונית ולזמינותה ל"צו 8" עבור צה"ל.

מנוף ליצוא – בפרויקטים בעלי פוטנציאל יצוא גבוה (כדוגמת "כיפת ברזל, "מעיל רוח", "שרביט קסמים", סייבר, מזל"טים ועוד), היקף היצוא יכול להגיע לפי 5 מהמכירות למשרד הביטחון, שמשמעותם תשואה גבוהה ביותר לכלכלה הישראלית, עם מכפיל תעסוקה גבוה.